גישור אזרחי

כל אדם שמכיר ולו במעט את הטבע האנושי וההיסטוריה האנושית יודע שמחלוקות וסכסוכים הם חלק בלתי נפרד מחיי האדם. מסיפורי התנ"ך ועד ימינו אנו, התפתחו שיטות שונות ליישוב אותם סכסוכים. בין אם אלו זקני השבט אליהם היו מגיעים בשעת מחלוקת או אנשי הדת, ובתקופות מתקדמות יותר שופטים ובתי משפט. החל מהמאה ה-18 בלט תחום המשפט מעל לשיטות האחרות ליישוב סכסוכים והתקבע כברירת המחדל עבור כל אדם שנקלע לסכסוך.

לצד השיטה המשפטית התפתחה בשנים האחרונות שיטה אחרת שסיפקה אלטרנטיבה לשיטה המשפטית מחדדת המחלוקות ולבתי המשפט העמוסים: גישור. על מהותו של תהליך הגישור, ההיסטוריה שלו ויתרונותיו נרחיב במאמר זה כמו על מהו גישור אזרחי ואיזה שירותים יכול גישור אזרחי להציע לאדם שנקלע לסכסוך אזרחי. 

אם סוקרים את התפתחות השיטות לפיתרון סכסוכים אזיי הגישור נחשב לתחום חדש יחסית, אך למען האמת הוא מהווה חזרה לבסיס בו בני אדם ישבו ודיברו ביניהם באמצעות צד שלישי על מנת לפתור מחלוקות. הרציונל פשוט – כל אדם שנקלע לסכסוך תמיד יכיר את פרטי הסכסוך, את צרכיו, את יכולותיו ואת האינטרסים שלו יותר טוב מכל עורך דין או שופט. לכן הפתרונות הטובים והמתאימים ביותר עבורו יגיעו ממנו ומתוך שיח עם הצד השני לאותו הסכסוך. 

נתחיל בהגדרה הבסיסית למהו הליך גישור אזרחי? מדובר בהליך אלטרנטיבי להליך המשפטי ומטרתו להביא את הצדדים המסוכסכים לפיתרון מוסכם בדרך של הידברות ומשא ומנתן.

איך זה מתרחש בפועל?  במהלך גישור אזרחי נפגשים הצדדים בעזרתו של המגשר שבעזרת הכלים העומדים לרשותו יכול להביא את הצדדים להגיע להסכמות יצירתיות שיאפשרו לשניהם לצאת מורווחים מהתהליך ואף לקבל בסופו של דבר אף יותר מאשר ציפו בתחילת הדרך.

בין התחומים בהם עוסק משרד גישור אזרחי נמצאים התחומים הבאים: מקרקעין, לשון הרע, ירושה, חדלות פירעון, קהילה, שכנים, הקמת שותפויות ועוד.

יתרונות הגישור במשרד גישור אזרחי

הרציונל העומד מאחורי תהליך ההידברות בין הצדדים העומד בבסיס תהליך הגישור במשרד גישור אזרחי הוא שהצדדים המסוכסכים מכירים את פרטי הסכסוך, את יכולותיהם ואת צורכיהם יותר טוב מכל אדם אחד, בין אם הוא עורך דין או שופט, ועל כן יוכלו להגיע במאמץ משותף להסכמות שיטיבו עם שני הצדדים ויהיו ההוגנות ביותר עבורם. דינמיקה זו של שיח בין הצדדים בחדר עליו מוטל חיסיון הוא קרקע פורייה לפתרונות יצירתיים שקשה עד בלתי אפשרי להגיע אליהם בהליכים משפטיים.

לא רק זו, אלא שהליך גישור אזרחי חוסך לשני הצדדים כסף – תהליך גישור זול בעשרות אחוזים מהליכים משפטיים, זמן – הליך גישור ממוצע נמשך שעות בודדות ולכן קצר באופן משמעותי מהליכים משפטיים שעלולים להימרח לאורך שנים.

כמו כן הליך גישור אזרחי מאפשר טיפול מקיף וכולל בכל הסוגיות הקיימות על שולחן הדיונים ובין היתר: בשאלות מעשיות ומשפטיות הקשורות לסכסוך, לגורמים שהובילו ליצירתו, בהשלכות הרגשיות והמעשיות שנגרמו לצדדים ובמציאת פתרונות יצירתיים שיאפשרו לשני הצדדים לסיים את המחלוקות בתחושת כבוד וצדק.

אלמנט נוסף וחשוב מאוד שיש לציין הוא כי פתרון שהושג בגישור אזרחי נשאר חסוי ואינו מפורסם ברבים (אלא אם הצדדים הסכימו אחרת). עובדה זו מהווה יתרון גדול לכל המעורבים בסכסוך ששומרים על שמם הטוב ועל סודיות בכל הקשור לעסקיהם.

משרד גישור אזרחי – הפיתרון היעיל, החסכוני והטוב ביותר

תחום הגישור בכלל והגישור האזרחי בפרט הופך בשנים האחרונות להליך מבוקש יותר ויותר בישראל ובעולם בשל הסיבות שמנינו בממאר זה ובשל היכולת שלו לשמור על מערכות יחסים תקינות על אף הסכסוך להמשך הדרך.

ישנן נסיבות היסטוריות וחברתיות שהביאו לכך שבעלי עסקים, שכנים, בני משפחה שנמצאים במאבקי ירושה ושלל אנשים שנקלעו לסכסוך – מיהרו לפתוח בהליכים משפטיים כנגד הצד השני. אבל העולם משתנה ולומד, וכך גם הדרכים ליישוב סכסוכים. אז למה כדאי לפנות להליך גישור במשרד גישור אזרחי בטרם בוחרים באפיק המשפטי? התשובה מאוד ברורה: כאשר הצדדים פונים בשלב הראשון של המחלוקת להליכים משפטיים הם עלולים להפסיד יתרונות רבים שיכלו לקבל אילו היו פונים כבר בשלב הראשון למשרד גישור אזרחי. הליכים משפטיים כצעד ראשון גורמים לצד השני להגיב גם כן בהליכים משפטיים ומכאן הדרך לבתי המשפט קצרה.

מאידך, כאשר הצד שמרגיש נפגע ורוצה לקבל את המגיע לו, פונה לצד השני בהזמנה לבוא לגישור במשרד גישור אזרחי, יתפס הדבר כהזמנה לפתרון בדרכי שלום וברצון למניעת מלחמה משפטית. גישה שכזו שמועברת כבר בשלב הראשון, תגביר את הסיכוי להביא את הצד השני לשולחן הדיונים ותגביר את הרצון לפתור את המחלוקות בדרך של הידברות.

לעתים כאשר מערכת היחסים בין הצדדים אינה מאפשרת תקשורת ישירה ביניהם, מתקשה הצד המעוניין בגישור להזמין את הצד השני לגישור בעצמו. במקרים כאלה יכול המגשר לפנות בעצמו לצד השני ובעזרת הכלים המקצועיים שברשותו, להביא גם אותו לחדר הגישור האזרחי.

כך או כך, האפשרות לפנות להליכים משפטיים תמיד קיימת, אבל לאור היתרונות הרבים שמציע משרד גישור אזרחי לצדדים השונים שנקלעו לסכסוך – מומלץ לנסות אותו בטרם נכנסים למלחמות יקרות וממושכות בבית המשפט.

ההיסטוריה של הגישור

לעומת תחום המשפט, נחשב כאמור הגישור לתחום חדש יחסית המהווה דרך אלטרנטיבית של פתרון סכסוכים. על פי הגדרתו בויקיפדיה הגישור הוא "שיטה אלטרנטיבית ליישוב סכסוכים שבה גורם נייטרלי מסייע לצדדים לסכסוך להשיג הסכם בעניין שבו לצדדים יש אינטרס משותף יחד עם חילוקי דעות".

האלטרנטיבה עליה מדברת ויקיפדיה היא אלטרנטיבה לשיטה המשפטית כמובן, שהשתרשה בעיקר במהלך שלוש מאות השנים האחרונות. אלא שמבט ממעוף הציפור ההיסטורי יכול לערער על גישה זאת המציגה את הגישור כאלטרנטיבה. הגישור, על פי מבט על ההיסטוריה האנושית, הוא השיטה לפיה נהגו בני אדם לפתור סכסוכים מקדמת דנא. יש הטוענים כי אהרון הכהן היה למעשה המגשר הראשון.

במסכת אבות (א, יב) מתוארת לראשונה שיטת הגישור של אהרון: "שני בני אדם שעשו מריבה זה עם זה, הלך אהרן וישב אצל אחד מהם. אמר לו: 'בני, ראה חברך מה הוא אומר, מטרף את לבו וקורע את בגדיו, אומר 'אוי לי, היאך אשא את עיני ואראה את חברי, בושתי הימנו שאני הוא שסרחתי עליו'. הוא יושב אצלו עד שמסיר קנאה מלבו. והולך אהרן ויושב אצל האחר, ואומר לו: 'בני ראה חברך מהו אומר, מטרף את לבו וקורע את בגדיו, ואומר 'אוי לי היאך אשא את עיני ואראה את חברי, בושתי הימנו שאני הוא שסרחתי עליו'. הוא יושב אצלו עד שמסיר קנאה מלבו. וכשנפגשו זה בזה, גפפו ונשקו זה לזה".

כך נוצרו לאורך ההיסטוריה מוסדות לפתרון סכסוכים באופן גישורי דוגמת זקני הכפר אליהם היו מגיעים בשעת מחלוקת. ישנן חברות, בעיקר בתרבויות המזרח הרחוק ואפריקה בהן השתמרה מסורת זאת עד היום.

הגישור כפי שהוא מוכר כיום הומצא ופותח בארצות הברית. הוא נולד בזירת יחסי העבודה הקיבוציים, שהיו פופולאריים בשנים 1930-1980. כאשר נוצרו מחלוקות שהגיעו למבוי סתום בין מעסיקים לארגוני העובדים, נדרשו פיתרונות יצירתיים, שיוכלו לספק את המענה המוסכם עבור שני הצדדים. זאת, תוך כדי שמירה על כך שהיציבות והעבודה השוטפת לא יפגעו כתוצאה מהתהליך.

הסיבות העיקריות להמצאת מודלים חדשים בגישור, נבעו מתוך אמונה כי בתי המשפט אינם ניטרליים מספיק על מנת לספק הכרעה במצב של מחלוקת. ארגוני העובדים האמינו כי בתי המשפט והשופטים מייצגים את האליטות המזוהות עם המעסיקים. סיבה נוספת לכך נעוצה בעובדה שרוב הסכסוכים בנושאים אלו נתפסו בעיניהם כבלתי ניתנים לשיפוט. עוד סיבה נעוצה באלמנט טכני: ההליך המשפטי הוא הליך שבדרך כלל נמשך זמן רב מדיי בשל העומס הרב על המערכת שרק החמיר עם השנים.

משם הפך הגישור אט אט לאלטרנטיבה המובילה בכל הקשור ליישוב סכסוכים ומחלוקות, הן בארץ והן בעולם. עם הזמן הצטבר ידע מקצועי רב בתחום והתפתחו שיטות גישור שונות דוגמת הגישור הטרנספורמטיבי והגישור הנרטיבי.

מערכת המשפט הישראלית, שסובלת מעומסים כבדים ומאובדן האמון שהציבור מעניק לה, אימצה אליה מתחת לרדאר את הגישור כפתרון אפקטיבי ומהיר. את ההוכחות לכך ניתן לקרוא בציטוטים של שניים מבכירי מערכת המשפט לדורותיה: השופט אליקים רובינשטיין אמר כי: "יש למערכת השיפוטית עניין ביישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט, מטעמים ערכיים ומעשים כאחד".

נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט אהרון ברק כתב בנושא: "גישור אינו טכניקה. זו תרבות  של חיים משותפים. תחת הכרעות כוחניות – בין כוח פרטי ובין כוח מאורגן של המדינה – באות הכרעות הסכמיות".

הוא הוסיף: "גישור עדיף על שיפוט, שכן ההכרעה בו היא הסכמית ולא כוחנית. הגישור לא בא לפתור את בעיותיה של החברה. הוא פועל מחוץ לבתי המשפט, ובטרם יובא הסכסוך לבית המשפט. אך עם זאת, אין לכחד כי לגישור חשיבות רבה בהורדת העומס מבתי המשפט. אין זו מטרתו, אך זו צריכה להיות תוצאתו".

האם מגשר במשרד גישור אזרחי חייב להיות עורך דין?

ישנה סברה רווחת ושגויה לחלוטין לפיה מגשר חייב להיות גם עורך דין. היא שגויה פעמיים, פעם אחת מהבחינה החוקית – אין כל חוק הקושר בין שני המקצועות הללו ומחייב מגשר להיות בעל השכלה משפטית. פעם שנייה, מהותית, לפיה מדובר בשתי גישות שונות לחלוטין ולכן לא רק שמגשר אינו חייב להיות עורך דין אלא רצוי שלא לערבב בין שתי הגישות. על ההבדלים המהותיים בין עורך דין מגשר למגשר נפרט כאן.

יש הטוענים כי מבחינת הידע הנדרש על מנת להוביל תהליך גישור לעורך דין מגשר המתמחה בתחומים בהם ישנו ידע אובייקטיבי שעשוי לסייע לו (כמו למשל נדל"ן או סכסוכי עבודה) יהיה יתרון יחסי על מגשר שהבקיאות שלו בחוק בנושאים עשויה להיות פחותה. יש החולקים על טיעון זה באומרם כי כל תכליתו של המגשר בתהליך גישור היא לייצר תהליך של הידברות בין הצדדים. מכיוון שעליו לשמור על ניטרליות ומכיוון שההנחה היא שהצדדים השונים מכירים את העסק שלהם או את המשפחה שלהם (תלוי בתחום סביבו מתקיים הגישור) – הידע אינו תנאי הכרחי ולעתים אף עלול ללכוד את המגשר בפרדיגמות שימנעו ממנו לזהות פתרונות יצירתיים כשאלו עולים בחדר.

עוד הבדל מהותי בין השיטה המשפטית לזו הגישורית היא ההתייחסות לפן הרגשי של הסכסוך. השיטה המשפטית, וכפועל יוצא גם העוסקים בה, מתמקדת בחוק היבש, בתקנות ובפסיקות קודמות. כל צד בסכסוך צריך לשטוח את טיעוניו המשפטיים וכמעט שאין מקום להיבטים הרגשיים אותם הוא נושא. על כן מגשר עורך דין שרגיל לעבוד בשיטה זו עלול להתקשות לעשות את המעבר לשיטה הגישורית המכירה בכך שכל סכסוך בין בני אדם יושב על מקום רגשי, על פחדים, חרדות, אכזבות – ומבלי לתת לצדדים את המקום "לאוורר" את קשת הרגשות הזאת, אי אפשר לעבור לשלב השיח שמכוון להסכמות פרקטיות. לימודי הגישור עוסקים בהיבטים פסיכולוגיים, טיפוליים וסוציולוגיים מתוך תפיסה לפיה הידע הזה הכרחי להצלחת תהליך הגישור. מגשרים מקצועיים ממשיכים ומעמיקים בתחומי ידע אלו שמסייעים להם רבות בחדר הגישור.

בנוסף להבדלים אלו, מורגל עורך דין מגשר, בכובעו כעורך דין, לייצר כתבי טיעון ארוכים הנמרחים בשפה משפטית מפולפלת על פני עמודים רבים. זהו גורם המאריך מאוד את התהליך המשפטי, הארוך דיו גם כך, בשל השיטה והעומס על בתי המשפט. תהליך הגישור דוגל במינימום בירוקרטיה וניירת, ובהסכמות בשפת בני אדם. נכון כי הסכם המושג בתהליך גישור כתוב כהסכם משפטי לכל דבר, ומקבל תוקף של פסק דין אם הצדדים מעוניינים בכך, אך התהליך עצמו מתנהל בעיקר באמצעות שיחה פתוחה (וחסויה) בין הצדדים ועל כן זהו תהליך מהיר בהרבה. גם כאן דורש המעבר שעושה עורך דין מגשר בין השיטה המשפטית לגישור התאמות הכרחיות, שנמצאות באופן מובנה אצל מגשר שאינו עורך דין.

Leave a Comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *